אתה כבר איש בוגר שראה דבר או שניים בחייו.

אתה עובד עם אנשים, פגשת בחייך כל מיני סיטואציות של מתח ומיליון סיבות לריב.

אתה כבר הורה בעצמך, ומן הסתם

הילדים שלך כבר גדולים בעצמם (אולי יש לך אפילו כבר נכדים), 

גם איתם היו לך לא מעט עימותים, ובוודאי שהיו תקופות של מתח ביניכם

אבל תמיד ידעת איך להוציא את כולכם מהבור הזה.

ידעת ואתה עדיין יודע להגיד להם דברים חשובים

בלי להיכנס לריב מיותר, בלי להשאיר את הטעם המר הזה בפה.

בכלל,

אתה לא אוהב לריב,

רק עם ההורים שלך זה לא מצליח לך.

הריב מתלקח במהירות כזאת שאתה אפילו לא מצליח לשים לב איך זה קורה.

פעם אחרי פעם אתה יוצא משם מתוסכל ועצבני.

הרי לא זה מה שתכננת כשקפצת לבקר אותם,

או כשהרמת להם טלפון לשאול מה נשמע.

לפעמים אתה מרגיש שאתה פשוט מוקף בזה.

למרות שאתה נחוש כל פעם מחדש שלא תשתף עם זה פעולה

הסיפור הזה חוזר על עצמו  

ולפעמים אתה ממש חושש כי ברור לך 

שהמתח הזה פוגע בבריאות שלכם כולכם.

לא פעם אתה חושב לעצמך מה תזכור מהשנים האלו שלכם

ונבהל...

אבל "בלית ברירה"

ממשיך אותו הדבר...